| has gloss | heb: ברכה ראשונה היא ברכה הנאמרת ביהדות לפני אכילת כל אוכל, בכל כמות, למעט מאכל שאינו ראוי למאכל אדם. על פי המסורת, הברכה הינה נטילת רשות מבורא העולם בטרם נאכל מן המאכל, מאחר שכל העולם שייך לו. "כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל" . תבנית הברכה היא: "ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם..." וכאן בא המשך הברכה הספציפית. הברכות השונות על פי ההלכה, הברכה הראשונה על המאכל נקבעת על פי מוצאו של האוכל: *על לחמים שונים העשויים מחמשת מיני דגן, מברכים "המוציא לחם מן הארץ". ברכת המוציא לחם מן הארץ פוטרת את כל המאכלים שייאכלו בתוך הסעודה, כיוון שהם באים "ללפת את הפת" - הם מהווים את עיקר הסעודה, עד לברכת המזון. יוצאים מן הכלל הם יין, שעליו מברכים גם בתוך הסעודה, ולפתן או מנה אחרונה, שעליהם מברכים לחוד בשל העובדה שאינם מהווים עיקר הסעודה. *על מוצרים שאינם לחם והם עשויים מחמשת מיני דגן, מברכים "בורא מיני מזונות". * ליין ישנו מעמד מיוחד ביהדות, ונקבעה לו ברכה מיוחדת - "בורא פרי הגפן". *על פירות הגדלים על העץ מברכים "בורא פרי העץ". *על ירקות או פרות הגדלים על שיח חד שנתי מברכים "בורא פרי האדמה". *על דבר שאין גידולו מן הארץ, מברכים "שהכל נהיה בדברו". גם על דבר שעבר עיבוד עד שלא ניכר ממה הוא עשוי, מברכים "שהכל". דוגמה למוצר כזה היא נוגט אגוזים, שלא ניכרת בו צורתו הראשונית של האגוז. |